איך אנחנו כותבים: מקורות ומדיניות עריכה

מי כותב את המאמרים

המאמרים מפורסמים בשם מרכז קידז. אין עליהם שם של אדם אחד, ואין תמונות של אנשי צוות.

האחריות על התוכן היא של המרכז, וכל מאמר עובר את אותה בדיקה לפני שהוא עולה.

שורת "נבדק על ידי" תופיע רק כשאיש מקצוע באמת בדק את המאמר, בשמו ובהסכמתו.

מה יש בכל מאמר

בראש כל מאמר יש תשובה קצרה לשאלה שבכותרת, ומתחתיה הפירוט.

• פסקאות קצרות, וכל סעיף נפתח במשפט שעונה על הכותרת שלו.
• ליד כל טענה מקצועית מספר שמפנה לרשימת המקורות בסוף העמוד.
• במאמרים על חרדה, מצוקה, שינה או התנהגות יש גם תיבה על מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע.
• תאריך העדכון האחרון, בשורה שמתחת לכותרת.

איך אנחנו בוחרים מקורות

אנחנו מסתמכים על גופים רשמיים ומקצועיים: משרדי ממשלה, ארגוני רופאים, בתי חולים וגופי בריאות לילדים, מוסדות מחקר ומאמרים בכתבי עת מקצועיים. בלוגים ואתרי מסחר לא נחשבים מקור.

דוגמה בעברית: משרד הבריאות מפרסם דף שמסביר להורים מתי כדאי לפנות לגורם מקצועי ולמי.^[1] דוגמה מחו"ל: האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מפרסמת להורים הנחיות על ביטחון עצמי אצל ילדים.^[2]

כשהמקור הוא מחוץ לישראל, אנחנו כותבים זאת במפורש, כי שירותים ונהלים אצלנו עשויים להיות שונים.

מה בודקים לפני שמאמר עולה

כל טענה עובדתית נבדקת מול דף המקור עצמו.

1. פותחים את דף המקור ובודקים שהטענה באמת כתובה בו.
2. מנסחים במילים שלנו. לא מעתיקים פסקאות מהמקור או ממאמרים של אחרים.
3. רושמים בסוף המאמר את שם המקור, מי פרסם אותו, באיזו שנה (כשהדף מציין) ומתי בדקנו אותו.
4. טענה בלי מקור לא נכתבת כעובדה. מוחקים אותה או מנסחים אותה כהצעה מעשית.
5. דוגמה שהמצאנו כדי להמחיש מסומנת כדוגמה להמחשה. אין במאמרים סיפורים של ילדים או הורים אמיתיים.

איך מקור הופך למשפט במאמר

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לשבח ילדים על המאמץ שלהם ולא רק על השגת מטרה, ולהכיר גם בשינויים קטנים ובשיפור.^[2]

במאמר שלנו זה הופך למשפט מעשי, למשל (ניסוח להמחשה): "כדאי להגיד לילד מה ראיתם במאמץ שלו, גם כשהציון לא השתנה". המשפט הוא שלנו, והמקור מופיע ברשימה בסוף העמוד. דוגמה למאמר כזה: ביטחון עצמי אצל ילדים.

מה המאמרים לא עושים

המאמרים נותנים מידע כללי להורים, והם לא קובעים מה קורה אצל ילד מסוים.

• הם לא מתארים תוצאה מראש ולא נותנים לוח זמנים להשתפרות.
• הם לא קובעים מה יש לילד שלכם, כי מאמר לא יכול לדעת את זה.
• אין בהם מחירים, המלצות של הורים או דירוגים.
• הם נכתבים להורים ולא לילדים.

מתי אנחנו מפנים לאיש מקצוע

כשיש ספק אם מה שרואים אצל הילד הוא חלק מהרגיל, המאמרים מפנים לגורם מקצועי ולא מנסים להכריע בעצמם.

משרד הבריאות כותב שבכל מקרה של ספק כדאי לקחת את הילד לגורם מקצועי ולברר, ושמומלץ לפנות לרופא המשפחה או לרופא הילדים.^[1] מגיל 6 אפשר לפנות גם לצוות בית הספר, ובהם היועץ או היועצת.^[1] במצב דחוף פונים לחדר מיון.^[1]

השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) הוא שירות של מערכת החינוך לילדים, להורים ולצוותי חינוך.^[3] לפי משרד החינוך, שירותיו ניתנים על פי חוק בהסכמת ההורים.^[4]

מתי מעדכנים ומתקנים

תאריך "עודכן לאחרונה" בראש כל מאמר משתנה רק כשהתוכן באמת השתנה, ולא כדי להיראות רענן.

• מאמר מתעדכן כשמקור שהוא נשען עליו השתנה, כשהנחיה רשמית התעדכנה או כשמצאנו טעות.
• המקורות של כל מאמר נבדקים מחדש לפחות פעם בשנה.
• מקור שהפסיק להיות זמין יורד מהרשימה, והטענה שנשענה עליו נבדקת מחדש או נמחקת.
• טעות שנמצאה מתוקנת בעמוד עצמו, ותאריך העדכון משתנה.

מצאתם טעות או קישור שלא עובד? אפשר לכתוב לנו דרך עמוד יצירת הקשר.